יום ראשון, 14 בפברואר 2010

המשפחה המורחבת

מצד אמא: לסבא של קוראים ברונו, בן 80, נולד בבקאו שברומניה, וכיום הוא בישראל ברמת גן, יודע רק רומנית וקצת עברית.היה אלוף בשחייה ובתחרויות ספורט ברומניה, דנובה.
עוסק בעבודות חשמל ועבד פעם במפעלי טורבינות.


נופים מרומניה:



































העיר שבה אמא נולדה (כולל את סבא וסבתא)








עירייה-









כנסייה -









כנסייה שנייה-









ג'ורג'י בקוויאה, סופר, על שמו נקראת העיר בקאו.






כנסייה שלישית-













אני, אמי,סבי.







מידע על סבא רבא שלי מצד אמי:

סבא רבא שלי היה דוקטור בכרורגית שיניים, בזמן המלחמה (שואה) הגרמנים אילצו אותו לטפל בהם ולנתח אותם בשיניים
הוא עשה את עבודתו טוב, וכך הוא ומשפחתו נצלו מהתעללות
אביו של אמי (ברונו)



סבא שלי ברונו גריס עלה ארצה בשנת 1989 עם סבתי, כרמן.


הוא נולד ב-5.4.1930


בשנת 2007 אני ומשפחתי היינו בטיול שורשים ברומניה, היכן שסבי נולד, ביקרנו בעירו וטיילנו בעיר הולדתו.

ראינו את ביתו, ואת הנופים מבקאו.

ביקרנו את חבירי הילדות שלו שלא עלו איתו ארצה והם עדיין ברומניה.

מקום הולדתו- העיר בקאו, חלק מן התושבים עניים וחלק עשירים מאוד, הרבה מפעלי תעשייה.

להוריו הייתה מסעדה גדולה ופעילה בעיירה.

לאביו קראו ווילהלם, ולאימו קראו מרתה.

בזמנו הפנוי של סבי הוא שחה, קרא, דג דגים, ועזר להוריו במסעדה.

סבי שירת בצבא בחיל האוויר, בדרגת סגן טכני חיל אוויר.

לאחר שירותו בצבא עבד בחברת החשמל כ-39 שנים, בתפקיד בכיר.


לסבי יש 2 אחים, שהבכור מבינהם היה ווילי, אחריו ארנסט, והכי קטן היה סבי, ברונו.


סבי אהב מאוד חיות, לטייל בעולם ולראות דברים חדשים, היה לו ידע כללי רחב, הכולל זאולוגיה, בוטניקה,


אקולוגיה, גאוגרפיה, פוליטיקה, וטרינריה...


הוא איש מאוד חברותי, מצחיק, איש שאוהב לדבר עם אנשים, ואנשים אוהבים לדבר איתו, ולשתף אותו בסודותיהם.


תמיד שסבי היה רוצה להירגע, הוא היה לוקח חכה, והולך לדוג, בזמנו הפנוי.



סבתי מצד אמא:


שמה הוא כרמן בראנד, (לפני שהתחתנה עם סבי) נולדה בעיר רומן, למשפחה מדהימה.


סבתא שלי הייתה תלמידה מצתיינת בכל תחומים, אבל המקצועות שבלטו אצלה הם המקצועות האומניות, במיוחד ספרות
ולשון.


סבתי ידעה שפות רבות, קראה המון ספרים, מאמרים, הייתה אישה משכילה מאוד. (אמי הייתה מכנה אותה "אנציקלופדיה מהלכת", עקב כך שלא היה דבר שלא ידעה.)


בצעירותה, כבר הספיקה לעשות תואר שני ודוקטורט בלשון וספרות רומנית, וכך היא לימדה תלמידים בתיכון רומנית,


הייתה בתפקיד סגן מנהל בתיכון.



תחביביה:
אהבה לקרוא, לטייל, לשמוע מוסיקה, וכמו שסבי אהב לדוג, סבתי אהבה לסרוג.
לסבתי היו עוד 2 אחים, דונל וטטיאנה.
דונל היה ראש מחלקת מחלות פנימיות, בעיר פוקשן.
לצערנו, סבתי חולה באלצהיימר, והיא לא איתנו היום, אלא בבית אבות בבני ברק, והיא לא זוכרת אותנו, לא את שמנו,
היא לא זוכרת את בעלה ואת ביתיה.
סבי, כל יום הולך לבקר אותה, כבר שבע שנים שהיא שם, לא החסיר פעם אחת אפילו, גם שהיה חולה.
שורשיו של אבי:
בחופש פסח ואפילו קצת לאחריו, אני ומשפחתי טסנו למרוקו לבקר את שורשיו של אביו.
ביקרנו בביתו, צילמנו את ביתו, את מסעדת הקפה של אביו, טיבולי, ואת חנות הספרים השייכת לסבי.
טיילנו במרוקו, בערים יפות ומיוחדות, ראינו את עבודתם הקשה של העובדים שם, הם עובדים באמצעות ידיהם
ולא במכונות טכניות.

בסך הכל מרוקו היא מדינה גדולה עם נופים מאוד יפים, ויותר מ-600 מסגדים.



תמונות ממרוקו:









כניסת המסגד השני בגודלו בעולם-














אורכו של המסגד הוא כ-250 מטרים.








ארמונו של המלך חאסן השלישי-














המעבורת מטנג'יר שבמרוקו לטריף שבספרד-




















שוטר מחוזי בעיר פס-







אני, אמי ואבי ליד שני חיילים עם סוסים לפני טקס הפנטזיה המרוקאית-














כתובת בית אבי (מוחמד סלאוי 44),מעל קפה תיבולי












וידיאו של בית אבי


בית אבי:
לסבי מצד אבא שמו יצחק אביטבול תעסוקתו היא מסחר, וביזניס, במרוקו הייתה לו חנות רהיטים.
סבי נולד במרוקו בפס, בתאריך 12.9.1926, הוא נפטר ב-30.4.2001.
היו לו 2 אחים, משה ומרדושה.

הוא למד בבית ספר אליאנס במרוקו, בית ספר יהודי.
הוא עלה ארצה בדצמבר 1967, לאחר מלחמת ששת הימים, סבי, סבתי וששת אחיו של אבי חיו ברחוב גור אריה,

לאחר מכן עברו לרמת לחי.
לאבי, כנאמר, יש ששה אחים:


*שי- הוא הכי צעיר מבשפחה.
*מתי-השנייה הכי צעירה.
*אבא שלי- השלישי הכי צעיר.
*דוד-הרביעי הכי צעיר.
*אתי- השלישית הכי גדולה
*עליזה-השנייה הכי גדולה

*איבון- הכי גדולה מבין האחים.


במרוקו, הם גרו בבית גדול, כמעט לכל ילד היה חדר משלו, חוץ משי, כולם נולדו במרוקו.
היה להם משרתת, הייתה מכבסת, מטפלת בילדים.משפחת אבי היו מבין המעמדים הגבוהים.
סבי החליט לעלות ארצה מטעמי דת, הוא ראה את עלייתו כמצוות עלייה לארץ הקודש.

אחיו של אבי למדו בבית ספר" פירסט" בית ספר ממלכתי דתי.

עיסוקיהם של איחיו של אבי:
-איבון עוסקת במסחר בגדים.


-עליזה יועצת חינוכית בתעשייה אווירית.


-אתי אחות מוסמכת בבית חולים סורוקה טיפול נמרץ לילדים.
-דוד עוסק בשילוט וגרפיקה


-אבי מפקח עבודות תקשורת ובקרה באוניברסיטת ת"א

-מתי ארכיטקטיקת ברוקלין בארה"ב.


-שי עובד בתחום המחשבים בבנק לאומי.




תאריכי לידה:






אמו של אבי-1.6.1932

איבון-21.6.1956

עליזה-23.1.1955

אתי-2.3.1957

דוד-23.10.1958

אבי- 23.6.1962

מתי-23.3.1965
שי-23.3.1975






ילדיהם של אחיו של אבי-

-איבון נשואה ליעקוב עם 3 ילדים.
-עליזה נשואה לשמוליק עם 3 ילדים.


-אתי נשואה ליודה עם 3 ילדים.


-דוד נשוי לבת שבע עם 4 ילדים.


-מתי נשואה לבועז עם 4 ילדים.

-שי נשוי למיטל עם ילד 1.


*בתקופה ההיא היהודים היו במעמד יחסית גבוה, מלך מרוקו כיבד אותם ואהב אותם מאוד.
קראו לו חאסן השני.

זוהי משפחתי המורחבת, ככל הנראה הם היו מרובים בבית, אך בין אף אחד לא הייתה קנאה לשני.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה